אז מה עושים כשיש לנו מחשבות שליליות בראש

אתמול המורה שלי ליוגה השאיר אותי בתנוחת הלוחם למשך 5 דקות. אולי פחות, אולי יותר. בכל מקרה התחושה הייתה של נצח ואפילו שעמום. לא הצלחתי למצוא שקט. אי נוחות החלה להשתלט עלי, הכתפיים שרפו לי, הנשימה החלה להתכווץ, רציתי ליישר את הרגליים, לסדר את השיער, לנגב את הזיעה, להחליף תנוחה, רק רציתי שזה ייגמר ויפסיק. אפילו חשבתי לארוז את המזרון וללכת הביתה.

הסיטואציה (או ה"אסנה" ליוגים שביננו) גרמה לי לתהות על טבען של מחשבות, ובעיקר מחשבות שליליות, אלו שגורמות לנו דווקא ברגע השיא של הקושי, לפרוש ולהרים ידיים, הרי "מחשבות" לא תמיד מעוררות השראה ומעצימות, לפעמים נדמה לי שהמחשבות מגיעות עם וירוס מדבק - מחשבה אחת נדבקת לאחרת ואם חלילה המחשבה לא נמצאת בפנתאון המחשבות הנעלות, במקום להתרחב אנחנו מצטמצמים. מצמצמים את החלומות, מצמצמים את הרגשות, מצמצמים את הכוונות.

לא ניתן להתעלם מהמחשבות האלה, כל מאמץ לשלוט בהן חסר טעם. בודהה דימה זאת כשהייה בחדר אחד עם נחש קוברה. לקבלו, משמע להסתכן בכך שהוא יכיש אותנו. לברוח אי אפשר, כי החדר סגור. אז מה עושים? האפשרות היחידה להתמודד איתו, היא על ידי עירנות - להתבונן בו ולא לתת לו להעלם מעניינו. מה שאומר לנו, שמדי פעם צריך לעצור, לשהות באי נוחות ולנסות לראות מה מפר לנו את השלווה, מה מרחיק אותנו מעצמנו ומהחלומות שלנו.

היוגה בדרכה המופלאה, עוזרת לי להבחין באותם גלים או דפוסים של מחשבה ולעכב אותן מלהשתלט עלי, מלהקפיא אותי במקום. עוזרת לי ללהמשיך עך אף המקום שיש לי בו התנגדות. היא מלמדת אותי לקבל אותן כחלק טבעי מהמארג האנושי של הגוף שלי ולהביט עליהן מבחוץ - שהרי ברור שהן המציאות לכאורה בלבד, מציאות שהיא פרי דמיוני הפורה.

למחשבות האלה יש כוח. יש בכוחן להדהד בכל בחירה שניקח, פעולה שננקוט ותגובה שניתן. לעיתים התגובות יהיו נעימות ושמחות ולעיתים יגררו תגובות בלתי נעימות. יחד עם זאת, ניתן להנחות אותן ולמקד את הקשב, להביט בהן ולא להיות מודאג מנוכחותן, משום שטבען להשתנות ולחלוף בתנועתן כמו גל שסופו להישבר באוקיינוס.

היוגה ואתגריה הפיזיים סוללים לנו את התכונות אותן צריך על מנת להיאבק בחולשות המנטליות שלנו, המאבקים שמתחוללים ברוחנו ומסייעת לנו להבין את מערכת היחסים בין המחשבות, שהן תנודות בתודעה שמשתנות באופן תדיר, לבין ההכרה שלנו, שבה מצוי כל הכוחות שאנחנו צריכים. אולי זה קצת מסובך להבין, מה שכן, מי שמודע לכל השינויים, הוא עצמו אינו משתנה וכבר יכול לחוות קצת מהשקט...

אחרי מספר מחזורי נשימה כבר אמרתי לעצמי, "תקשיבי לליבך ותדבקי בו". את כל השאר... לנטרל.

Our mind is like a piece of land planted with many different kinds of seeds:

seeds of joy, peace, mindfulness, understanding, and love; seeds of craving, anger, fear, hate, and forgetfulness. These wholesome and unwholesome seeds are always there, sleeping in the soil of your mind. The quality of your life depends on the seeds you water. If you plant tomato seeds in your gardens, tomatoes will grow. Just so, if you water a seed of peace in your mind, peace will grow. When the seeds of happiness in you are watered, you will become happy. When the seed of anger in you is watered, you will become angry. The seeds that are watered frequently are those that will grow strong