אם הגעתם לכאן, סביר להניח שאתם בני אנוש ובטח עברתם דבר אחד או שניים ולמדתם שהחיים זה לא תוכנית כבקשתך. התוכניות לא תמיד מסתדרות כפי שאנו מייחלים, החלומות לא בדיוק מתגשמים כפי שאנו מדמיינים, גם היחסים שלנו עם אנשים לא תמיד פשוטים וקטנה היריעה מלהכיל את הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, לא כל שכן המורכבות שלה. והגוף שלנו, איפה הוא בתוך כל זה? אנחנו מתחילים בגופנו ומסתיימים שם. כפי שאני רואה את זה גוף ונפש הם שני היבטים של ישות אחת. כל רגע שחיינו, כל מחשבה שחשבנו, כל הלך רוח - הכל מ

ללמד יוגה, כן או לא? הייתה לי עובדה טובה. זו הייתה הבעיה. היה לי מקצוע. הייתה לי משכורת. היה לי מסלול שאפשר להסביר בארוחת ערב בלי לנסות להסביר לאף אחד שיוגה היא - הרבה יותר מאוסף של תנוחות. עבדתי בפרסום. העבודה הייתה מעניינת, יצירתית ומתגמלת. הייתי טובה בה. ידעתי לקחת רעיון, לנסח אותו, להפוך אותו למשהו שאנשים ירצו, ואני? אני המשכתי לקרוא לחלום שלי “תחביב”. ואז סופיה נולדה. לידה היא רגע משונה. תינוקת יוצאת מתוך הגוף שלך, ויחד איתה יוצאות החוצה גם כל השאלות שהצלחת להחזיק בפנים